- תּוּרְעָא
- תִּרְעֲתָא, תִּירְ׳, תּוּרְ׳, תּוּרְעָאf. (תְּרַע) 1) breach. Targ. 2 Sam. 6:8. Targ. 1 Kings 11:27 (ed. Wil. תַּרְ׳); a. fr.Y.M. Kat. III, 83c top יסוג תּוּרְעֲתָךְ, v. סוּג I ch.; Gen. R. s. 100 תּוּרְעָךְ; ib. פסיג תִּרְעָךְ, v. פְּסַג; a. e.Pl. תִּרְעָתָא, תִּי׳, תּוּ׳. Targ. Ez. 13:5 (ed. Wil. תַּרְעֲתָא, corr. acc.). 2) gate. Y.Snh.VI, 23c תִּירְעַת גיהינם the gate (door) of Gehenna; (Y.Ḥag.II, 77d bot. צירא דתַרְעָאוכ׳ a hinge of the gate of Gehenna).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
